חג הסוכות הוא אחד מ'שלושת הרגלים', החגים המוזכרים בתנ"ך בהם בני-ישראל היו עולים לרגל בירושלים. הוא נמשך שבעה ימים, מי"ד בתשרי בערב ועד לצאת הכוכבים של כ"א בתשרי.
בחג הסוכות שלוש מצוות מיוחדות: ישיבה בסוכה, נטילת ארבעה מינים ושמחת החג.
מאמרים על חג הסוכות
כיצד בונים סוכה – סוכות ושמחת תורה
סוכה היא מבנה עראי המכוסה בענפים הקרויים סכך.
במשך ארבעים שנה, כשאבותינו חצו את מדבר סיני לפני כניסתם לארץ הקודש, היו ענני כבוד מקיפים ומרחפים מעליהם, מגנים עליהם מן הסכנות ומתלאות המדבר. מאז ועד היום, אנו זוכרים את חסדו של הקב"ה ופעם בשנה אנו עוברים להתגורר ולאכול בסוכה במשך כל חג הסוכות (מט"ו בתשרי עד כ"א בתשרי (בחו"ל גם כ"ב בתשרי).
ארבעת המינים – כסמל רוחני- מצוות חג הסוכות
כשם שארבעת המינים מהווים מבחינת קיום המצווה יחידה אחת, ולא ניתן לקיים את המצוה ללא אחד מהם, כך גם כל השכבות המרכיבות את עם ישראל וכל סוגי האנשים המצויים בו משלימים האחד את רעהו. מצוות ארבעת המינים מרמזת לארבע שכבות הציבור שמהן מורכב עם ישראל. כולם יחד נושאים בעול שליחותו האלקית.
סוכות – חג האסיף
התורה מציינת את המאפיין החקלאי של כל חג וחג, כדי לעוררנו לבחון את ההקבלה שבין החגים לבין עונותיהם החקלאיות: "את חג המצות תשמור… למועד חודש האביב… וחג הקציר ביכורי מעשיך, אשר תזרע בשדה, וחג האסיף בצאת השנה, באספך את מעשיך מן השדה" (שמות כ"ז, ט"ו).
"כל האזרח בישראל ישבו בסוכות"
פקודת היום – לשמוח – משמעות חג הסוכות
מהי הסוכה ביסודה? – סוכת זיכרון לחיינו במדבר, וכפי שנאמר: "למען ידעו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים" ויקרא כ"ג, ל"ט.למטרה זו נבחר חודש תשרי. שכן הוא חל בעונת האסיף, כפי שנאמר: "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך. "ושמחת בחגך… והיית אך שמח" דברים ט"ז, י"ג-ט"ו. רגע האסיף הוא הרגע המתאים לצוות על האדם לצאת מביתו – מבצרו, ולהשתכן במשך שבוע ימים, בדירת ארעי.