ב  סוכה שאין לה שלוש דפנות, פסולה.  היו לה שתי דפנות גמורות זה בצד זה כמין גם–עושה דופן שיש ברוחבו יתר על טפח, ומעמידו בפחות משלושה סמוך לאחד משתי הדפנות, ודייו; וצריך לעשות לה צורת פתח, מפני שאין לה שלוש דפנות גמורות.  וכבר ביארנו בהלכות שבת, שצורת פתח האמורה בכל מקום, אפילו קנה מכאן וקנה מכאן, וקנה על גביהן אף על פי שאינו מגיע להן.

היה ב-משנה תורה – ספר זמנים – הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ד.

א  שיעור הסוכה–גובהה–אין פחות מעשרה טפחים, ולא יתר על עשרים אמה; ורוחבה–אין פחות משבעה טפחים על שבעה טפחים, ויש לו להוסיף ברוחבה אפילו כמה מילין.  הייתה פחותה מעשרה, או משבעה על שבעה, או גבוהה על עשרים אמה כל שהוא–הרי זו פסולה.

היה ב-משנה תורה – ספר זמנים – הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ד.

חג הסוכות הוא אחד מ'שלושת הרגלים', החגים המוזכרים בתנ"ך בהם בני-ישראל היו עולים לרגל בירושלים. הוא נמשך שבעה ימים, מי"ד בתשרי בערב ועד לצאת הכוכבים של כ"א בתשרי.

בחג הסוכות שלוש מצוות מיוחדות: ישיבה בסוכה, נטילת ארבעה מינים ושמחת החג.

הכנות לחג – רשימת מצרכים

כדי לקיים את מצוות ארבעת המינים, עליכם להצטייד ב: לולב, לפחות שלושה הדסים, שתי ערבות ואתרוג. נהוג לאגוד את הלולב, ההדסים והערבות עוד לפני החג.

אם ברצונכם להקים סוכה בחצר ביתכם, לחצו כאן למדריך כיצד לבנות סוכה.

כמו בכל חג, גם ביום הראשון של חג הסוכות (בחו"ל: בשני הימים הראשונים של החג) עורכים סעודת חג בליל החג וביומו. בסעודה יש לערוך קידוש על כוס יין, לברך ברכת "המוציא" על שתי חלות (כיכרות לחם או לחמניות יכולות אף הן לשמש לברכה) ולאכול סעודה חגיגית בשרית.

מהי הסוכה, וכיצד יושבים בה

הסוכה היא צריף המסוכך בצמחים. אנו יושבים בה כדי לקיים את הציווי האלוקי "בסוכות תשבו שבעת ימים… למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג).

בנוסף, הסוכה מזכירה לנו את ענני הכבוד שהגינו על עם ישראל במשך ארבעים השנה שנדדו במדבר.

כך מקיימים את המצווה:

יש לאכול בסוכה לפחות בלילה הראשון של החג. בכל פעם שיושבים בסוכה במהלך החג ואוכלים לחם או מיני מאפה (עוגות וכדומה), מוסיפים ברכה מיוחדת על הישיבה בסוכה:

"ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה."

בפעם הראשונה שבה מקיימים את המצווה, מברכים גם את ברכת "שהחיינו":

ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

זו מצווה לאכול את כל ארוחות החג הכוללות לחם, מיני מאפה או שתיית יין בסוכה. רבים אף מהדרים ולא אוכלים או שותים מאום מחוץ לסוכה!

נטילת לולב

המצווה השניה של חג הסוכות היא מצוות נטילת הלולב יחד עם שלושה מינים נוספים. הציווי האלוקי המופיע בחומש ויקרא אומר: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר (האתרוג), כפות תמרים (הלולב), וענף עץ עבות (ההדסים), וערבי נחל (הערבות)."

לארבעת המינים קריטריונים ברורים הקובעים את כשרותם, ולפיכך חשוב לרכוש אותם אצל אדם מוסמך או להתייעץ עם הרב המקומי כדי לוודא את כשרותם.

את הלולב והאתרוג נוטלים בכל יום משבעת ימות החג חוץ משבת, ומוטב ליטול אותם בסוכה. לפני הנטילה מברכים:

"ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב.

בפעם הראשונה בה מקיימים את המצווה, מוסיפים גם את ברכת "שהחיינו":

ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

ושמחת בחגך!

"ושמחת בחגך… והיית אך שמח!" נאמר בתורה על חג הסוכות. כל חג הוא חג שמח, אך חג הסוכות הוא שמח במיוחד עד שאחד משמותיו הוא זמן שמחתנו. בבית המקדש בירושלים היו נערכות בכל לילה של חג הסוכות חגיגות של "שמחת בית השואבה" רבות משתתפים, לציון טקס מיוחד בו היו שואבים מים שנוסך על המזבח (כאן תוכלו לקרוא עוד על שמחת בית השואבה). ברחבי הארץ ובעולם נערכות חגיגות שמחות במיוחד.

על השמחה נאמר שהיא מפילה מחיצות ופותחת לבבות. הצטרפו לשמחה ולריקודים!

היה ב-מה עושים בחג הסוכות – סוכות ושמחת תורה.

יש לעמוד עם הפנים למזרח. אחזו את הלולב ביד ימין ואמרו את הברכה "על נטילת לולב". אחזו את האתרוג בצד שמאל. ביום הראשון של חג הסוכות (או בפעם הראשונה שמברכים על הלולב במשך החג) יש לומר את הברכה "שהחיינו". לאחר-מכן מנענעים את הלולב והאתרוג 3 פעמים לכל רוח.

הנענוע הראשון לצד דרום	לאחר-מכן לצפון
השלישי למזרח	הרביעי למעלה
החמישי למטה	השישי לצד מערב, פעמיים לצד דרום-מערב
והאחרון לצד מערב.	כיצד אוחזים: יש להצמיד את ראש האתרוג אל חלקו התחתון של הלולב. בעת הנענועים יש לכסות את ראש האתרוג עם האצבעות. בנענוע האחרון על ראש האתרוג להיות מגולה.

היה ב-כיצד נוטלים לולב: מדריך מצוייר – סוכות ושמחת תורה.

סוכה היא מבנה עראי המכוסה בענפים הקרויים סכך.

במשך ארבעים שנה, כשאבותינו חצו את מדבר סיני לפני כניסתם לארץ הקודש, היו ענני כבוד מקיפים ומרחפים מעליהם, מגנים עליהם מן הסכנות ומתלאות המדבר. מאז ועד היום, אנו זוכרים את חסדו של הקב"ה ופעם בשנה אנו עוברים להתגורר ולאכול בסוכה במשך כל חג הסוכות (מט"ו בתשרי עד כ"א בתשרי (בחו"ל גם כ"ב בתשרי).

אכילה בסוכה היא מצווה המקיפה את כולנו, שכן כל גופנו נמצא בתוך הסוכה ומעורב בביצוע המצווה.

כיצד בונים אותה?

הסוכה היא למעשה צריף מחוץ לבית, המכוסה בסכך. אך ישנם כללים רבים ודרישות אותם יש למלא כאשר בונים את הסוכה, על-מנת שהיא תהיה כשרה.

בשוק כיום קיימות סוכות מוכנות רבות למכירה (סוכה לנצח) במידות שונות. אם תבחר לרכוש סוכה כזו (ובכך תחסוך גם זמן ומאמץ), יש לוודא שהסוכה מגיעה עם תעודת הכשר המציינת שהיא ראויה לשימוש בחג הסוכות.

השלב הראשון הוא לאתר מקום בו תוכל להקים את הסוכה, ואז תדע אילו מידות סוכה דרושות לך. עקוב אחרי ההוראות להקמת הסוכה. כשהיא מוכנה, הכנס לתוכה שולחן וכסאות וזהו, סיימת!

אם בכל זאת תבחר לבנות סוכה בעצמך, עיין בכתבה: 'מהם החומרים הדרושים לבניית סוכה'.

חצר הבית יכולה לשמש כמקום מצויין לבניית הסוכה, אך יש לוודא שהיא עומדת ישירות תחת כיפת השמיים.

היכן בונים את הסוכה?

בנה את סוכתך בחוץ, תחת כיפת השמיים, במקום שיהיה נגיש ככל האפשר למקום המגורים שלך.

מקומות פופולאריים לבניית סוכה הם: מרפסות לא מקורות, חצר אחורית או קדמית, גינה צמודה, חצר או חנייה של בית משותף, או על הגג. בגדול, בכל מקום בלתי-מקורה, תחת כיפת השמיים.

חשוב מאוד לוודא שאין שום דבר חוצץ בין הסוכה לשמיים. יש לראות שלא יהיו מעל הסוכה עצים או גגונים למיניהם. יש להגן על הסוכה בענפי סכך כשרים, וכך הסוכה אכן תהיה "תחת כיפת השמיים".

רשימת חומרי בניה ומצרכים נוספים

אם אתה בונה את הסוכה בעצמך, להלן החומרים שתצטרך להשיג:

לקירות:

קירות הסוכה יכולים להיות עשויות מכל חומר שהוא, אך עליהם להיות יציבים כך שלא יפלו ברוח (רגילה). תוכל להשתמש בקירות עץ, דיקט, פיברגלס, או בדים מוגני מים (כגון ברזנט יוטה מוגן מים) שיש לחברם למסגרת מתכתית קיימת (באמצעות חוטים חזקים או אזיקונים). אתה גם יכול להשתמש לחלק מקירות הסוכה בקירות ביתך הקיימים (למשל אם אתה בונה את הסוכה בחנייה או בחצר הצמודה לביתך).

לתקרה:

לסוכה אין גג, אך מסככים אותה בענפי צמחיה טבעיים ובלתי מעובדים, הנקראים סכך. הסכך יכול להיות: ענפי דקל, במבוק, קני סוף, גבעולי תירס, גזרי עץ מנוסר לא מעובד, או שטיחוני סכך מוכנים. (עוד בעניין זה תוכל למצוא בכתבה 'מה עושה את הסוכה כשרה'). יהיה עליך להשיג גם כמה קשרים לא מעובדים, עליהם תניח את הסכך.

תאורה: (לא חובה)

על מנת שתוכל לסעוד עם משפחתך בשעות החשיכה, רצוי להתקין תאורה. ניתן לחבר נורה וחוט חשמל שיתחברו לשקע הקרוב בתוך הבית.

שולחן וכסאות:

זכור, אתה עומד לאכול בסוכה את כל ארוחותיך במשך חג הסוכות. בנוסף, זוהי מצווה מיוחדת להזמין אורחים לסוכה. השתדל ליצור מרחב מספיק בתוך הסוכה על מנת שכל יושביה ישבו בנוחיות.

קישוט הסוכה:

בקהילות רבות נהוג לקשט את הסוכה בתמונות המתארות את החג או בקישוטי נייר מוכנים. בחב"ד המנהג הוא לא לקשט את הסוכה, שכן הסוכה עצמה נחשבת לאובייקט של יופי.

קריטריונים לסוכה כשרה

כדי לקיים את מצוות החג ולשבת בסוכה כשרה, עלינו לוודא כי היא עונה על הקריטריונים הבאים:

א) נעשתה לשם מצווה

יש לשבת בסוכה שהוכנה במיוחד עבור קיום המצווה. כלל זה מתייחס בעיקר לסכך, ולכן ניתן להשאיר את קירות (דפנות) הסוכה במשך השנה כולה, ולקראת החג לסכך אותה. במידה והסכך נותר לעמוד במשך השנה כולה, יש להסיר אותו לפני החג ולהניח אותו שוב, ובכך להכשירו לקיום המצווה.

ב) סדר הבניה

יש לבנות קודם את הדפנות ורק לאחר-מכן את הסכך. אם הסכך קדם לדפנות, הסוכה תהיה פסולה. במקרה כזה, יש להסיר את הסכך ולהניח אותו מחדש.

ג) קירות הסוכה (הדפנות)

כמה דפנות?

לכתחילה יש להשתדל לבנות סוכה אשר לה 4 דפנות. במידה ולא ניתן לעשות זאת, ניתן לצאת ידי-חובה בסוכה בעלת שתי דפנות ודופן שלישית רחבה יותר מ-8 ס"מ.

חומרים מותרים לבניה

ניתן לבנות את הדפנות מכל חומר שהוא, ובתנאי שהדפנות יעמדו ברוח רגילה. ניתן גם להשתמש בקירות קיימים (כמו חניה, מרפסת לא מקורה וכדומה).

גובה ורוחב

על הסוכה להיות לפחות בגובה 82 ס"מ, וגובהה לא יעלה על 9.60 מטר.

אורך ורוחב הסוכה המינמליים: 58X58 ס"מ. אין גבול לאורך ורוחב הסוכה, וניתן לבנות סוכה רחבה מאוד.

הסכך עשוי מצמחיה לא מעובדת. לא כל דבר יכול לשמש כסכך.

ד) הסכך

מה יכול לשמש כסכך

יש לכסות את הסוכה בסכך, שהוא צמחיה לא מעובדת. רבים משתמשים בקני-סוף, ענפי דקל או במחצלות סכך ("סכך לנצח").

ניתן להשתמש במחצלות סכך רק אם נועדו לסיכוך (מחצלות שנועדו לישיבה, שינה וכדומה – פסולות).

ענפים מחוברים לעצים לא יכולים לשמש כסכך.

כמה סכך

יש לשים סכך בכמות מספקת כך שכאשר יושבים בסוכה בשעות הצהריים הצל יגבר על אור השמש.

יש לוודא כי הסכך מפוזר בסוכה במידה שווה על-מנת שלא יווצרו "חורים" ללא סכך.

כיצד מניחים את הסכך

אין להניח את הסכך ישירות על חומרים שאינם כשרים לסיכוך. לפיכך, יש להניח קרשי עץ לא מעובדים או קני סוף, ורק עליהם להניח את הסכך. כמו-כן, אין לקשור את הסכך בחוט או חבל שאינם כשרים לסיכוך.

אכילה בסוכה

חשובה ביותר מצוות אכילה בסוכה בלילה הראשון של חג הסוכות, בין צאת הכוכבים ועד חצות הלילה, ולפחות 'כזית' (כ- 30 גרם) של לחם.

הכינו סעודה והזמינו בני משפחה וחברים לאכול אתכם כדי לזכות גם אותם במצווה.

ברכה מיוחדת נאמרת בשעת אכילה בסוכה:

"ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה".

בזמן אמירת הברכה יש להביט בסכך.

בליל החג, מי שעושה את הקידוש, אומר את הברכה בסוף הקידוש. יתר המסובים אומרים אותה לאחר ברכת 'המוציא לחם מן הארץ' לפני אכילת לחם.

ביתר ימי החג נוהגים לאכול את כל הארוחות בסוכה. רבים נוהגים לאכול ולשתות כל מזון ומשקה אך ורק בסוכה.

במשך ימי חג הסוכות, ברכת 'לישב בסוכה' נאמרת בכל סעודה הנאכלת בסוכה והכוללת לחם או עוגה או מזון דגנים אחר.

בחוץ לארץ, רוב הקהילות נוהגות לאכול בסוכה גם בשמיני עצרת, שזהו היום השמיני לאחר שבעת ימי הסוכות, אך ללא ברכה מיוחדת.

היה ב-כיצד בונים סוכה – סוכות ושמחת תורה.

חג הסוכות מכריז על בואו בשדות עמוסי תבואה. היהודי אוסף אל ביתו, את התבואה אשר טיפח בעשר אצבעותיו במשך כל ימות החמה. גאות הלב גואה, התבונה היא "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"… הגב הכפוף נמתח באחת והוא מתחיל ללכת בקומה זקופה. הוא כבר מחשיב את עצמו. וככל שאוצרותיו גדלים, כן גדלה אנוכיותו.

אומר לו הקב"ה: קח לך כפת תמרים, לולב – הדומה לשדרה, וזכור כי הנך צריך לדעת כיצד יש להחזיק את השדרה! אין לך כלל במה להתגאות, שכן כל מה שיש לך – אינו אלא מתנת חינם מידו הפתוחה והרחבה של מלך מלכי המלכים! כלך לך מזקיפות הגו, הרחק רגליך מדרך הגאוה, זכור כי אינך אלא בשר ודם.

עוד יספר לך הלולב, כי הגאווה, הרוממות, הטכס והטוהר – אינם שייכים אלא לאבינו שבשמים, ליושב מרומים! בנטלנו את הלולב אנו מכריזים ואומרים: "לב אחד לנו לאבינו שבשמים!" – כתמר זה אשר אין לו אלא לב אחד, והוא מופנה כלפי מעלה, לשמים!

אחרי הלולב מגיע האתרוג שכנגד הלב. באמצעותו פונה אליך בוראך ואומר: בני חביבי, את הלב שלך, את השמחה שבלב, זו הפורצת כאשר אוסף אתה את תבואתך, את כל המידות וההרגשות שבלב – את כולן עליך לשעבד אך ורק אלי! עליך לשמוח באמת אך ורק לפני – "ושמחתם לפני ד' אלוקיכם שבעת ימים!".

היה ב-ארבעת המינים.

כשם שארבעת המינים מהווים מבחינת קיום המצווה יחידה אחת, ולא ניתן לקיים את המצוה ללא אחד מהם, כך גם כל השכבות המרכיבות את עם ישראל וכל סוגי האנשים המצויים בו משלימים האחד את רעהו. מצוות ארבעת המינים מרמזת לארבע שכבות הציבור שמהן מורכב עם ישראל. כולם יחד נושאים בעול שליחותו האלקית.

לאתרוג יש טעם וריח. לפירות הדקל (שעליו גדל הלולב) יש טעם אך אין להם ריח. ההדסים מפיקים ריח נעים, אך אין בהם טעם, ואילו ענפי הערבה הם חסרי טעם וריח כאחת.

עם ישראל מאגד בתוכו סוגי אנשים שונים – יש העוסקים בתורה, יש העוסקים במצוות, יש העוסקים בתורה ובמצוות ויש, לדאבון לב, כאלו שאינם מתפנים כלל לעיסוקים רוחניים.

ארבעת המינים שונים זה מזה גם במראם החיצוני. האתרוג עולה על שאר המינים ביופיו ובהדרו. במרכז האגודה עומד הלולב, תמיר וזקוף. לצידו ניצב ההדס, נמוך אך זקוף, ההדס מצטיין בכח עמידה, ולעומתו, קשורה לאגודה גם הערבה החלושה, בעלת הראש הכפוף. הערבה גם מתייבשת תוך זמן קצר יחסית. על כולם להתאחד במצוה אחת, ובאופן עקרוני על כולם להיות מאוחדים גם בחיים עצמם, חיים של עם ישראל בעולמו של הבורא.

היה ב-ארבעת המינים – כסמל רוחני.

התורה מציינת את המאפיין החקלאי של כל חג וחג, כדי לעוררנו לבחון את ההקבלה שבין החגים לבין עונותיהם החקלאיות: "את חג המצות תשמור… למועד חודש האביב… וחג הקציר ביכורי מעשיך, אשר תזרע בשדה, וחג האסיף בצאת השנה, באספך את מעשיך מן השדה" (שמות כ"ז, ט"ו). נבחן תחילה את דרכו של הגרעין מזריעתו ועד לאיסומו: האיכר חרש, זרע, השקה ונשא תפילה. הנץ ניצן – התפילה התעצמה שהגשמים ירדו בעיתם, שלא תפגע קרה ביבול, שלא יבואו שידפון וירקון. באביב כבר נראה חיוך על פניו של האיכר. התבואה בשלה בקמותיה, גבוהה ומלאה, נעה מעדנות לרוח היום. תודה לך, ריבונו של עולם. תודה על התבואה. באותה שעה, התבואה אינה ראויה אלא לבהמות. התבואה מבשילה חודש נוסף, ואז באים ימי הקציר. קוצרים את התבואה ומעמרים אותה. דשים, חובטים וזורים ברוח. טוחנים, לשים, עורכים ואופים. עתה ראויה היא למאכל אדם. אך כמה אופים? כיכר או שניים. והתבואה הן צמחה לשנה שלימה. עדיין אין מאכסנים אותה. מותירים אותה בחוץ, בגורן. מדוע מותירים את התבואה בחוץ? כדי שתתייבש בחום השמש. במשך חודשי הקיץ מתקשה התבואה, מתחזקת, מתחסנת. בסתיו כבר ניתן לאסם אותה, לאכסן אותה בלב שקט ושמח. "חג האסיף". אלו שלוש התחנות, שלושת המועדים החקלאיים: הבשלת התבואה, קצירתה ואיסומה. עתה נשוב אל שלושת הרגלים:

היה ב-סוכות – חג האסיף.

מצוות סוכה מצביעה על קירבת הבורא ועל אהבתו לישראל.

הסוכה היא, כביכול, בית של ה' שאנו זוכים לשבת בו בצוותא עם האב הרחמן. היא מהווה שלב מתקדם בסולם ההתעלות של עם ישראל, לאחר הימים הנוראים ואור התשובה הבוקע מהם. כל אלו מהווים הכנה רבתי לקראת חג הסוכות, המסמל את שיא הדביקות של ישראל באביהם שבשמים. הציווי שנאמר לישראל להכנס לסוכה, משמעותו הזמנה להתגורר במדורו של המלך.

הסוכה, שהיא זכר לענני הכבוד, מהווה מעין שיחזור של מצבם הרוחני הנשגב של ישראל במדבר סיני. כל שנה במועד זה אנו חווים את דוגמת החוויה, שעליה נאמר: "זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיה ב', ב'). היציאה לסוכה מהווה סמל עילאי לחופת הכלולות שבין הבורא לכנסת ישראל. הסוכה הינה מעין "אהבת כלולותייך" כפי שהיה במדבר סיני.

לעתיד לבוא יגיע זמן שבו דרגתם הרוחנית של ישראל תתנשא ותעפיל מעבר לזו של מלאכי השרת. קורטוב מתחושה עילאית זו ניתן לטעום גם בעולם הזה, בצל הסוכה.

היה ב-"כל האזרח בישראל ישבו בסוכות".