"כל האזרח בישראל ישבו בסוכות"

מצוות סוכה מצביעה על קירבת הבורא ועל אהבתו לישראל.

הסוכה היא, כביכול, בית של ה' שאנו זוכים לשבת בו בצוותא עם האב הרחמן. היא מהווה שלב מתקדם בסולם ההתעלות של עם ישראל, לאחר הימים הנוראים ואור התשובה הבוקע מהם. כל אלו מהווים הכנה רבתי לקראת חג הסוכות,

להמשך קריאה"כל האזרח בישראל ישבו בסוכות"

פקודת היום – לשמוח – משמעות חג הסוכות

מהי הסוכה ביסודה? – סוכת זיכרון לחיינו במדבר, וכפי שנאמר: "למען ידעו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים" ויקרא כ"ג, ל"ט.למטרה זו נבחר חודש תשרי. שכן הוא חל בעונת האסיף, כפי שנאמר: "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך. "ושמחת בחגך… והיית אך שמח" דברים ט"ז, י"ג-ט"ו. רגע האסיף הוא הרגע המתאים לצוות על האדם לצאת מביתו – מבצרו, ולהשתכן במשך שבוע ימים, בדירת ארעי.

להמשך קריאהפקודת היום – לשמוח – משמעות חג הסוכות

שבע מצוות חג הסוכות

אין לך מעוטר ומשופע במצוות ובקרבנות כחג הזה: סוכה, ארבעה מינים של לולב שהן מצוות מן התורה; ניסוך המים שהוא הלכה למשה מסיני; ערבה בהושענא רבה שהוא מנהג הנביאים; ותוספת ציווי על שמחה שגם הוא מן התורה, ככתוב (דברים טז):

להמשך קריאהשבע מצוות חג הסוכות

חג הסוכות מיד אחרי יום כיפור

אחרי ימי הדין, התשובה והכפרה, שהם ראש השנה ויום הכיפורים והימים שבינתים, באים ימי החגים, שהם ימי שמחה והלל; וסימנך: ולישרי לב – שמחה (תהלים צז); כלומר, לאחר שמישרין את הלב על ידי תשובה בראש השנה ויום הכיפורים, זוכים לשמחה בחג הסוכות:

בחמשה עשר בתשרי מתחילים החגים הנמשכים שמונה ימים, כמו שכתוב בתורה (ויקרא כג):…בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים לה'; ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו; שבעת ימים תקריבו אשה לה', ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם, והקרבתם אשה לה', עצרת הוא, כל מלאכת עבדה לא תעשו:

להמשך קריאהחג הסוכות מיד אחרי יום כיפור

מצוות ארבעת המינים – לולב אתרוג הדס וערבה

יום טוב הראשון של חג, משכים ובא לסוכתו, נוטל ארבעה מינים אחר הנץ החמה, ואם נטלם משעלה עמוד השחר, יצא. ומברך עליהם בשמחה שתי ברכות: 'על נטילת לולב' ו'שהחינו', ואם נוטלם בבית הכנסת צריך שיברך עליהם קודם שיאמר הלל עם הציבור:

וכשם שנוטל ארבעה מינים אלה ביום ראשון ומברך על נטילתם, כך הוא נוטלם ומברך כל שבעת ימי החג, אלא שאין מברכין 'שהחינו' אלא ביום הראשון לנטילתו בלבד:

להמשך קריאהמצוות ארבעת המינים – לולב אתרוג הדס וערבה

קישוט הסוכה – נווי הסוכה

אמרו חכמים: 'זה אלי ואנוהו (שמות טו) – התנאה לפניו במצוות. עשה לפניו סוכה נאה, ולולב נאה, ושופר נאה, צצית נאה, ספר תורה נאה, וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן, וכורכו בשיראין נאין':

כל המצוות כולן צריכות שיהו עשויות בהידור בנוי ובתפארת מן הטעם הזה שלמדו חכמים מן הכתוב זה אלי ואנוהו, וביותר מצות סוכה שהיא נעשית בכפיפה אחת עם מצות ארבעה מינים, אתרוג לולב הדס וערבה, שהידורם הוא מעיקר מצותם כמו שכתוב (ויקרא כג): ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו':

לפיכך חיב אדם לנהוג כבוד בסוכתו ולא יכניס לתוכה כלים שאינם דרך כבוד ולא יעשה בה מלאכות בזויות, אלא מכניס בה מצעות נאות, ומהדר שלחנו בכלים נאים ומדליק בה נרות יפים, ומקשט דפנותיה בפרות נאים ובציצים ופרחים נאים לקים מה שנאמר: זה אלי ואנוהו:

כל דבר שיחד לנוי סוכה, וכל שכן אם יחדם לסוכה עצמה לדפנות ולסכך, כיון שיצאו הכוכבים בערב יום טוב הראשון וקדש היום וישב בסוכה זו שעה אחת, ויש אומרים אף אם לא ישב – הרי הם אסורים בהנאה כל שבעה ועד שיצא יום טוב האחרון שהוא שמיני עצרת (ובחו"ל אסורים בהנאה גם בשמחת תורה), ואסור להורידם ממקומם. ואפילו נפלו מאליהם אסורין בשום הנאה אחרת, ובשבת או ביום טוב – אסורים גם בטלטול בין בעודן תלויין בין שנפלו. אלא אם התנה עליהם לפני החג ואמר:

'אני מתנה שאהא מותר להנות בנוי סוכה כל הנאה שארצה ומתי שארצה'. ונוהגין שבנויי סוכה התלויים על הסכך, אין מתנים עליהם ואין נהנים מהם מכל מקום. ויש אומרים שטוב להתנות, כדי שלא יכשלו בהם אחרים:

ראוי לאדם להשתדל לעשות הסוכה בעצמו ויטרח בה טרחת הגוף:

מי שאינו בקי בהלכות סוכה, נכון שיראה את סוכתו לחכם בעוד יום, שאם יצטרך לתקן, יתקן קודם חשכה:

מתוך ספר התודעה

דיני גודל ושיעור הסוכה

שיעור הסוכה שיהא גבוה מקרקעיתה ועד הסכך, לא יותר מעשרים אמה ( . מטרים) ולא פחות מעשרה טפחים ( סנטימטר, וי"א מטר). היתה סוכתו גבוהה מעשרים אמה או נמוכה מעשרה טפחים – פסולה:
אורך הסוכה שבעה טפחים, וכן רחבה שבעה טפחים, פחות מזה הסוכה פסולה. היתה רחבה פחות משבעה טפחים אפילו ארוכה הרבה פסולה, עד שיהיו לפחות שבעה טפחים באורך ולפחות שבעה טפחים ברוחב:
הרי שאמרנו שיש שיעור בגובה הסוכה למעלה ולמטה, עשרים אמה למעלה ועשרה טפחים למטה, ואולם באורך הסוכה וברחבה, יש שיעור רק למטה, כלומר, שבעה טפחים לפחות, ואין שיעור למעלה, ואם עשה סוכתו אפילו מאה אמות או יותר כשרה, ובלבד שיסככנה כהלכה. כך אמרו חכמים:
'ראויים כל ישראל שישבו בסוכה אחת' ולעתיד לבוא יעשה הקדוש ברוך הוא סוכה מעורו של לויתן וישבו בה כל הצדיקים ששמרו מצוה זו בעולם הזה:
סוכה שלא נעשית לשם מצות החג כשרה, ובלבד שנעשית על ידי אדם לצל. ואם עשאה קודם שלשים יום לפני החג שלא לשם החג, טוב וראוי שיחדש בה דבר בסכך עכשו, לשם מצוה:
יוצאים בסוכה שאולה. ולכן מי שלא עשה סוכה יכול לצאת ידי חובתו בסוכתו של חברו. אבל אין יוצאים בסוכה גזולה. ולכן אין להעמיד סוכה ברשות הרבים במקום שמצויים בו עוברים ושבים, לפי שזה כגוזל את הקרקע השיכת לכל אנשי העיר והמדינה:
אין לעשות דפנות הסוכה מיריעות שעטנז. עצי הסוכה בין הסכך ובין הדפנות אסורים בהנאה כל שמונת ימי החג. ולכן אסור ליטול מהם קיסם לחצוץ שניו:

שיעור הסוכה שיהא גבוה מקרקעיתה ועד הסכך, לא יותר מעשרים אמה ( . מטרים) ולא פחות מעשרה טפחים ( סנטימטר, וי"א מטר). היתה סוכתו גבוהה מעשרים אמה או נמוכה מעשרה טפחים – פסולה:
אורך הסוכה שבעה טפחים, וכן רחבה שבעה טפחים, פחות מזה הסוכה פסולה. היתה רחבה פחות משבעה טפחים אפילו ארוכה הרבה פסולה, עד שיהיו לפחות שבעה טפחים באורך ולפחות שבעה טפחים ברוחב:
הרי שאמרנו שיש שיעור בגובה הסוכה למעלה ולמטה, עשרים אמה למעלה ועשרה טפחים למטה, ואולם באורך הסוכה וברחבה, יש שיעור רק למטה, כלומר, שבעה טפחים לפחות, ואין שיעור למעלה, ואם עשה סוכתו אפילו מאה אמות או יותר כשרה, ובלבד שיסככנה כהלכה. כך אמרו חכמים:
'ראויים כל ישראל שישבו בסוכה אחת' ולעתיד לבוא יעשה הקדוש ברוך הוא סוכה מעורו של לויתן וישבו בה כל הצדיקים ששמרו מצוה זו בעולם הזה:
סוכה שלא נעשית לשם מצות החג כשרה, ובלבד שנעשית על ידי אדם לצל. ואם עשאה קודם שלשים יום לפני החג שלא לשם החג, טוב וראוי שיחדש בה דבר בסכך עכשו, לשם מצוה:
יוצאים בסוכה שאולה. ולכן מי שלא עשה סוכה יכול לצאת ידי חובתו בסוכתו של חברו. אבל אין יוצאים בסוכה גזולה. ולכן אין להעמיד סוכה ברשות הרבים במקום שמצויים בו עוברים ושבים, לפי שזה כגוזל את הקרקע השיכת לכל אנשי העיר והמדינה:
אין לעשות דפנות הסוכה מיריעות שעטנז. עצי הסוכה בין הסכך ובין הדפנות אסורים בהנאה כל שמונת ימי החג. ולכן אסור ליטול מהם קיסם לחצוץ שניו:

מתוך ספר התודעה

דיני דפנות הסוכה

כיצד מעשה הסוכה? תחילה עושה אדם שלשה או ארבעה דפנות, ואחר כך נותן עליהם סכך מפסולת גורן ויקב וכיוצא בה:
כל הדברים כשרים לדפנות הסוכה ובלבד שיהו יכולים לעמוד בפני רוח מצויה. לפיכך העושה דפנות מיריעות בד או סדינים, צריך לקשור אותם יפה יפה מכל הצדדים ובאמצעיתם כדי שלא תניד אותם הרוח ולא תתלשם ממקום חיבורם. ואפילו אם אין הרוח יכולה לתלשם, כל שעל ידי הרוח הדפנות נדים הולכים ובאים – אינם חשובים דפנות לדעת הרבה מן הפוסקים, אפילו נעשית הסוכה במקום שאין בו רוח כלל:
הרים את הדפנות שלשה טפחים (כ- סנטימטרים) מן הארץ, הסוכה פסולה. שצריכים הדפנות להיות קרובים לארץ. היה הסכך מוגבה מן הדפנות הרבה – כל שיש בדופן שיעור עשרה טפחים מן הקרקע, הסוכה כשרה, וצריך שיהא הסכך כנגד הדפנות, ואם היה רחוק ג' טפחים פסולה:
קבע עמודים בארץ וחברם למעלה במסגרת עץ, ונתן עליה סכך, ואחר כך מלא את החללים שבין עמוד לעמוד ועשה דפנות – הסוכה פסולה לדעת הרבה פוסקים, שאין סוכה כשרה אלא אם עשה דפנות קודם שהניח את הסכך. היתה המסגרת רחבה טפח (כ- סנטימטר, וי"א: ), אף על פי שעדין אינה כשרה לדופן, כבר מותר להניח עליה סכך וימלא את הדפנות אחר כך:
הניח תחילה את הסכך, כיצד הוא עושה כדי להכשיר סוכתו לכל הדעות? לאחר שמלא את הדפנות מנענע את הסכך, כלומר, מרימו מעט ממקומו וחוזר ומניחו על דפנות מלאים, והרי זה כאילו הניחו עתה לאחר שכבר היו לו דפנות, והסוכה כשרה:
מצד הדין אם עשה שני דפנות מלאים סמוכים, ודופן שלישי עשה קצת יותר מטפח – והעמידו בפחות מג' טפחים לאחד הדפנות ועשה שם צורת הפתח – הסוכה כשרה, אלא שמהדרים להקיף את הסוכה בארבעה דפנות מלאים:
לא כל הדברים כשרים לסכך, אלא דברים שהם גידולי קרקע, ונעקרו מן הקרקע, ולא נעשה בהם שימוש, ולא חל עליהם שם כלי לעולם, ואינם ראויים לקבל טומאה ולא היו מעולם ראויים לקבל טומאה, כגון ענפי עצים או קש וכדומה. שכל דבר שהיה פעם ראוי לקבל טומאה אפילו אם עכשו כבר אינו ראוי – אין מסככין בו, כגון קרשים שנוסרו מארגז וכיוצא בזה:
וכן אין מסככין באוכלים (מיני מאכל), ואם סככה באוכלים, פסולה:
כשם שאין מסככין בכל אלו, כך אין מעמידין הסכך עליהם, אלא מעמידו על דבר הכשר לסיכוך. וכן מעמיד על כותל אבנים:
נסרים שרחבים ארבעה טפחים (כ- סנטימטרים) אף על פי שלא נעשתה בהם מלאכה, אין מסככין בהם, כיון שרחבים הם יותר מדי ונראים כתקרת הבית, ואפילו מניחם על צדן הצר, אסור:
העושה סוכתו תחת העץ, וענפיו סוככים עליה, הסוכה פסולה אפילו יש עליה סכך כשר. שאין מסככין בדבר מחובר אל הקרקע, אלא בתלוש מן הקרקע:
אסור לסכך בדבר שריחו רע, ולא בענפים שעליהם רגילים להיות נושרים לפי שהם מזהמין את הסוכה, וחוששין שמא יניחנה ויצא. וכן אין מסככין בכל דבר שמתיבש במהרה, שמא יתמעט הסכך ותהא הסוכה פסולה מפני ש'חמתה מרובה מצלתה':
חבילות של קנים, אם יש בחבילה לפחות עשרים וחמשה קנים, אין מסככין בהן כל זמן שהן קשורות. הניחן לסיכוך כשהן מקושרות והתירן אחר כך – כשרות:
מחצלת של קנים או של קש שעשאה לכתחילה לשם סכך, אף על פי שהיא ראויה גם לשימושים אחרים, כיון שיחדה רק לשם סכך, אינה מקבלת טומאה וכשרה לסכך בה:
וצריך לסכך שיהא הצל בסוכה מרובה מאור השמש. ולא ירבה בסכך יותר מדי, אלא כדי שיהו נראים בלילה הכוכבים הגדולים דרך הסכך. מעט בסכך עד שחמתה מרובה מצלתה – פסולה. הרבה בסכך ואין נראין בו הכוכבים, הסוכה כשרה, ובלבד שאינה מעובה כבית עד שאין הגשם יכול לחדור לתוכה:
סוכה שסככה כהלכה אלא שהעמידה תחת הגג או תחת המרפסת או תחת האילן וענפיו הרבים סוככים עליה, הסוכה פסולה. אין קוראים סוכה אלא לזו שצלה בא רק מחמת סכך כשר, ולא מחמת שום דבר אחר שמעל לסכך:
מתוך ספר התודעה

כיצד מעשה הסוכה? תחילה עושה אדם שלשה או ארבעה דפנות, ואחר כך נותן עליהם סכך מפסולת גורן ויקב וכיוצא בה:
כל הדברים כשרים לדפנות הסוכה ובלבד שיהו יכולים לעמוד בפני רוח מצויה. לפיכך העושה דפנות מיריעות בד או סדינים, צריך לקשור אותם יפה יפה מכל הצדדים ובאמצעיתם כדי שלא תניד אותם הרוח ולא תתלשם ממקום חיבורם. ואפילו אם אין הרוח יכולה לתלשם, כל שעל ידי הרוח הדפנות נדים הולכים ובאים – אינם חשובים דפנות לדעת הרבה מן הפוסקים, אפילו נעשית הסוכה במקום שאין בו רוח כלל:
הרים את הדפנות שלשה טפחים (כ- סנטימטרים) מן הארץ, הסוכה פסולה. שצריכים הדפנות להיות קרובים לארץ. היה הסכך מוגבה מן הדפנות הרבה – כל שיש בדופן שיעור עשרה טפחים מן הקרקע, הסוכה כשרה, וצריך שיהא הסכך כנגד הדפנות, ואם היה רחוק ג' טפחים פסולה:
קבע עמודים בארץ וחברם למעלה במסגרת עץ, ונתן עליה סכך, ואחר כך מלא את החללים שבין עמוד לעמוד ועשה דפנות – הסוכה פסולה לדעת הרבה פוסקים, שאין סוכה כשרה אלא אם עשה דפנות קודם שהניח את הסכך. היתה המסגרת רחבה טפח (כ- סנטימטר, וי"א: ), אף על פי שעדין אינה כשרה לדופן, כבר מותר להניח עליה סכך וימלא את הדפנות אחר כך:
הניח תחילה את הסכך, כיצד הוא עושה כדי להכשיר סוכתו לכל הדעות? לאחר שמלא את הדפנות מנענע את הסכך, כלומר, מרימו מעט ממקומו וחוזר ומניחו על דפנות מלאים, והרי זה כאילו הניחו עתה לאחר שכבר היו לו דפנות, והסוכה כשרה:
מצד הדין אם עשה שני דפנות מלאים סמוכים, ודופן שלישי עשה קצת יותר מטפח – והעמידו בפחות מג' טפחים לאחד הדפנות ועשה שם צורת הפתח – הסוכה כשרה, אלא שמהדרים להקיף את הסוכה בארבעה דפנות מלאים:
לא כל הדברים כשרים לסכך, אלא דברים שהם גידולי קרקע, ונעקרו מן הקרקע, ולא נעשה בהם שימוש, ולא חל עליהם שם כלי לעולם, ואינם ראויים לקבל טומאה ולא היו מעולם ראויים לקבל טומאה, כגון ענפי עצים או קש וכדומה. שכל דבר שהיה פעם ראוי לקבל טומאה אפילו אם עכשו כבר אינו ראוי – אין מסככין בו, כגון קרשים שנוסרו מארגז וכיוצא בזה:
וכן אין מסככין באוכלים (מיני מאכל), ואם סככה באוכלים, פסולה:
כשם שאין מסככין בכל אלו, כך אין מעמידין הסכך עליהם, אלא מעמידו על דבר הכשר לסיכוך. וכן מעמיד על כותל אבנים:
נסרים שרחבים ארבעה טפחים (כ- סנטימטרים) אף על פי שלא נעשתה בהם מלאכה, אין מסככין בהם, כיון שרחבים הם יותר מדי ונראים כתקרת הבית, ואפילו מניחם על צדן הצר, אסור:
העושה סוכתו תחת העץ, וענפיו סוככים עליה, הסוכה פסולה אפילו יש עליה סכך כשר. שאין מסככין בדבר מחובר אל הקרקע, אלא בתלוש מן הקרקע:
אסור לסכך בדבר שריחו רע, ולא בענפים שעליהם רגילים להיות נושרים לפי שהם מזהמין את הסוכה, וחוששין שמא יניחנה ויצא. וכן אין מסככין בכל דבר שמתיבש במהרה, שמא יתמעט הסכך ותהא הסוכה פסולה מפני ש'חמתה מרובה מצלתה':
חבילות של קנים, אם יש בחבילה לפחות עשרים וחמשה קנים, אין מסככין בהן כל זמן שהן קשורות. הניחן לסיכוך כשהן מקושרות והתירן אחר כך – כשרות:
מחצלת של קנים או של קש שעשאה לכתחילה לשם סכך, אף על פי שהיא ראויה גם לשימושים אחרים, כיון שיחדה רק לשם סכך, אינה מקבלת טומאה וכשרה לסכך בה:
וצריך לסכך שיהא הצל בסוכה מרובה מאור השמש. ולא ירבה בסכך יותר מדי, אלא כדי שיהו נראים בלילה הכוכבים הגדולים דרך הסכך. מעט בסכך עד שחמתה מרובה מצלתה – פסולה. הרבה בסכך ואין נראין בו הכוכבים, הסוכה כשרה, ובלבד שאינה מעובה כבית עד שאין הגשם יכול לחדור לתוכה:
סוכה שסככה כהלכה אלא שהעמידה תחת הגג או תחת המרפסת או תחת האילן וענפיו הרבים סוככים עליה, הסוכה פסולה. אין קוראים סוכה אלא לזו שצלה בא רק מחמת סכך כשר, ולא מחמת שום דבר אחר שמעל לסכך:
מתוך ספר התודעה

הלכות מקוצרות לבחירת ארבעת המינים

כשתלכו לקנות את ארבעת המינים, כדאי להכיר כמה מן הדרישות הבסיסיות, ולוודא שהן מתקיימות בסט שתרכשו:

אתרוג

* עדיף שצבעו יהיה קרוב יותר לצהוב מאשר לירוק.

* אסור שהקליפה תהיה מחוררת בשום חלק מהפרי, ואסור שתחסר בו אפילו פיסה קטנה מהשכבה הפנימית.

* אסור שהקליפה תהיה רכה מדי, סדוקה, יבשה או מקולפת.

* אפילו נקודה שחורה קטנטנה בצידו העליון של האתרוג פוסלת אותו.

* צורת האתרוג צריכה להיות כמו מגדל – רחב יותר למטה וצר יותר למעלה.

* אם האתרוג צמח עם גבעול שבולט החוצה ("פיטם"), אז אסור שהגבעול יהיה שבור. (אך אם מלכתחילה צמח האתרוג ללא הפיטם, הוא עדיין כשר לשימוש).

לולב

* הביטו בחלקו העליון של הלולב, הקפידו שהעלה האמצעי איננו מפוצל, אלא סגור (לפחות עד אמצעו).

* אסור שקצה הלולב יהיה חתוך.

* אסור שהלולב יהיה יבש.

* על הלולב להיות באורך של לפחות 40 ס"מ.

* עדיף שהלולב יהיה כמה שיותר זקוף.

הדס

* יש צורך בשלושה ענפים של שיח ההדס.

* להדס כשר יש דוגמא של שלישיית עלים היוצאים מנקודה אחת שעל הגבעול. צריך שדוגמא זו של שלישיות העלים תחזור על עצמה לפחות על פני מחצית מאורכו של ההדס.

* כל הדס צריך להיות באורך של לפחות 29 ס"מ.

* אסור שההדס יהיה יבש.

ערבה

* יש צורך בשני ענפי ערבה.

* עדיף שהגבעול יהיה בצבע אדום.

* הגבעול צריך להיות באורך של לפחות 29 ס"מ.

* העלים צריכים להיות מלבניים, לא עגולים.

* מסגרת העלים צריכה להיות חלקה ולא משוננת.

בברכת חג סוכות שמח!

היה ב-הלכות ארבעת המינים.

מה עושים בסוכה?

עבדתם קשה. סחבתם ענפים ועצים כדי לבנות את הסוכה שלכם, טרחתם וקישטתם אותה, וכעת אתם בוודאי שואלים : איך היא רלוונטית לחיינו במאה ה-21?

הסוכה מוזכרת כבר בתורה. כשבני ישראל יצאו ממצרים והתחילו לנדוד במדבר הלוהט, הם לא היו חמושים או מוגנים, הם היו חשופים לפגעי מזג האוויר, לבעלי חיים טורפים ולשאר מזיקים. מכיוון שהיו במסע תמידי, הקב"ה הורה להם לבנות בקתות ארעיות שנקראו "סוכות".

הסוכות שהם בנו בקושי העניקו להם הגנה! למרות זאת, בני ישראל למדו מכך לקח חשוב מאד: הביטחון והבטיחות אינם מגיעים על ידי קירות עבים או על ידי מערכת אזעקות משוכללת, אלא אך ורק דרך אמונה ובטחון בקב"ה.

אנחנו עוזבים את הנוחות ואת ה"בטחון" הקיימים בבתינו, ויוצאים ל"הסתכן" בצריף שברירי וארעי למשך שבוע שלם.

בימינו, אנו למדים את אותו הלקח כאשר אנו בונים סוכה. למשך שבוע שלם אנחנו עוזבים את הנוחות וה"בטחון" הקיימים בבתינו, ויוצאים ל"הסתכן" בצריף שברירי וארעי. למשך שבוע שלם, אנחנו סופגים את הלקח שלמדו אבותינו במדבר. אנחנו אוכלים בסוכה, לומדים בסוכה ואנו אף ישנים בה. הסוכה הופכת ממש לביתנו לפרק זמן מסוים!

להמשך קריאה-מה עושים בסוכה?.