סוכה שהשכרנו למועצה הדתית בת ים בגודל 81 מטר

המועצה הדתית בת ים שכרה מאיתנו סוכה לכל החג בגודל של 81 מטר לאירועי הסוכות. הסוכה נבנתה ברחבת בית הכנסת ושימשה להרצאות ולאירועי תרבות יהודית במהלך חג הסוכות תשע"ד

צילום חוץ הסוכה שהשכרנו בבת ים
צילום חוץ הסוכה שהשכרנו בבת ים

 

צילום פנים הסוכה שהשכרנו בבת ים
צילום פנים הסוכה שהשכרנו בבת ים
צילום מלמעלה על הסוכה שהשכרנו בבת ים
צילום מלמעלה על הסוכה שהשכרנו בבת ים

השוואת מחירי סוכות באתר חדש ומעוצב

iSukot  אתר יפה ומושקע עם הרבה מידע וצוות מקצועי שיתן לכם מענה עבור כל סוכה שרק תחפצו בו תוכלו לראות דגמים שונים של סוכות מותגים. כמו כן מדריכי בניית סוכה בווידאו. ובכלל תמצאו בו מידע רב בנושא סוכות. אך בעיקר צוות מקצועי ומומחה בנושא סוכות, וכך תוכלו לקנות את הסוכה המשתלמת ביותר

Incoming search terms:

משנה תורה – ספר זמנים – הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ד הלכה ב

ב  סוכה שאין לה שלוש דפנות, פסולה.  היו לה שתי דפנות גמורות זה בצד זה כמין גם–עושה דופן שיש ברוחבו יתר על טפח, ומעמידו בפחות משלושה סמוך לאחד משתי הדפנות, ודייו; וצריך לעשות לה צורת פתח, מפני שאין לה שלוש דפנות גמורות.  וכבר ביארנו בהלכות שבת, שצורת פתח האמורה בכל מקום, אפילו קנה מכאן וקנה מכאן, וקנה על גביהן אף על פי שאינו מגיע להן.

היה ב-משנה תורה – ספר זמנים – הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ד.

משנה תורה – ספר זמנים – הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ד

א  שיעור הסוכה–גובהה–אין פחות מעשרה טפחים, ולא יתר על עשרים אמה; ורוחבה–אין פחות משבעה טפחים על שבעה טפחים, ויש לו להוסיף ברוחבה אפילו כמה מילין.  הייתה פחותה מעשרה, או משבעה על שבעה, או גבוהה על עשרים אמה כל שהוא–הרי זו פסולה.

היה ב-משנה תורה – ספר זמנים – הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ד.

כיצד בונים סוכה – סוכות ושמחת תורה

סוכה היא מבנה עראי המכוסה בענפים הקרויים סכך.

במשך ארבעים שנה, כשאבותינו חצו את מדבר סיני לפני כניסתם לארץ הקודש, היו ענני כבוד מקיפים ומרחפים מעליהם, מגנים עליהם מן הסכנות ומתלאות המדבר. מאז ועד היום, אנו זוכרים את חסדו של הקב"ה ופעם בשנה אנו עוברים להתגורר ולאכול בסוכה במשך כל חג הסוכות (מט"ו בתשרי עד כ"א בתשרי (בחו"ל גם כ"ב בתשרי).

להמשך קריאהכיצד בונים סוכה – סוכות ושמחת תורה

הלכות סוכה מספר קיצור שולחן ערוך סימן קלד

סִימָן קלד – הִלְכוֹת סֻכָּה

סעיף א
מצוה לבנות הסכה מיד ביום שלאחר יום-הכפורים, ואפלו הוא ערב שבת, דמצוה הבאה לידו אל יחמיצנה. ויבחר מקום נקי להעמידה שם. ומצוה על כל אדם שיעסק בעצמו בעשית הסכה ובהנחת הסכך. ואע"פ שהוא אדם נכבד, זה כבודו, שעוסק בעצמו במצוה. ומן הראוי היה לברך שהחינו על עשית

"כל האזרח בישראל ישבו בסוכות"

מצוות סוכה מצביעה על קירבת הבורא ועל אהבתו לישראל.

הסוכה היא, כביכול, בית של ה' שאנו זוכים לשבת בו בצוותא עם האב הרחמן. היא מהווה שלב מתקדם בסולם ההתעלות של עם ישראל, לאחר הימים הנוראים ואור התשובה הבוקע מהם. כל אלו מהווים הכנה רבתי לקראת חג הסוכות,

להמשך קריאה"כל האזרח בישראל ישבו בסוכות"

קישוט הסוכה – נווי הסוכה

אמרו חכמים: 'זה אלי ואנוהו (שמות טו) – התנאה לפניו במצוות. עשה לפניו סוכה נאה, ולולב נאה, ושופר נאה, צצית נאה, ספר תורה נאה, וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן, וכורכו בשיראין נאין':

כל המצוות כולן צריכות שיהו עשויות בהידור בנוי ובתפארת מן הטעם הזה שלמדו חכמים מן הכתוב זה אלי ואנוהו, וביותר מצות סוכה שהיא נעשית בכפיפה אחת עם מצות ארבעה מינים, אתרוג לולב הדס וערבה, שהידורם הוא מעיקר מצותם כמו שכתוב (ויקרא כג): ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו':

לפיכך חיב אדם לנהוג כבוד בסוכתו ולא יכניס לתוכה כלים שאינם דרך כבוד ולא יעשה בה מלאכות בזויות, אלא מכניס בה מצעות נאות, ומהדר שלחנו בכלים נאים ומדליק בה נרות יפים, ומקשט דפנותיה בפרות נאים ובציצים ופרחים נאים לקים מה שנאמר: זה אלי ואנוהו:

כל דבר שיחד לנוי סוכה, וכל שכן אם יחדם לסוכה עצמה לדפנות ולסכך, כיון שיצאו הכוכבים בערב יום טוב הראשון וקדש היום וישב בסוכה זו שעה אחת, ויש אומרים אף אם לא ישב – הרי הם אסורים בהנאה כל שבעה ועד שיצא יום טוב האחרון שהוא שמיני עצרת (ובחו"ל אסורים בהנאה גם בשמחת תורה), ואסור להורידם ממקומם. ואפילו נפלו מאליהם אסורין בשום הנאה אחרת, ובשבת או ביום טוב – אסורים גם בטלטול בין בעודן תלויין בין שנפלו. אלא אם התנה עליהם לפני החג ואמר:

'אני מתנה שאהא מותר להנות בנוי סוכה כל הנאה שארצה ומתי שארצה'. ונוהגין שבנויי סוכה התלויים על הסכך, אין מתנים עליהם ואין נהנים מהם מכל מקום. ויש אומרים שטוב להתנות, כדי שלא יכשלו בהם אחרים:

ראוי לאדם להשתדל לעשות הסוכה בעצמו ויטרח בה טרחת הגוף:

מי שאינו בקי בהלכות סוכה, נכון שיראה את סוכתו לחכם בעוד יום, שאם יצטרך לתקן, יתקן קודם חשכה:

מתוך ספר התודעה

הלכות מקוצרות לבחירת ארבעת המינים

כשתלכו לקנות את ארבעת המינים, כדאי להכיר כמה מן הדרישות הבסיסיות, ולוודא שהן מתקיימות בסט שתרכשו:

אתרוג

* עדיף שצבעו יהיה קרוב יותר לצהוב מאשר לירוק.

* אסור שהקליפה תהיה מחוררת בשום חלק מהפרי, ואסור שתחסר בו אפילו פיסה קטנה מהשכבה הפנימית.

* אסור שהקליפה תהיה רכה מדי, סדוקה, יבשה או מקולפת.

* אפילו נקודה שחורה קטנטנה בצידו העליון של האתרוג פוסלת אותו.

* צורת האתרוג צריכה להיות כמו מגדל – רחב יותר למטה וצר יותר למעלה.

* אם האתרוג צמח עם גבעול שבולט החוצה ("פיטם"), אז אסור שהגבעול יהיה שבור. (אך אם מלכתחילה צמח האתרוג ללא הפיטם, הוא עדיין כשר לשימוש).

לולב

* הביטו בחלקו העליון של הלולב, הקפידו שהעלה האמצעי איננו מפוצל, אלא סגור (לפחות עד אמצעו).

* אסור שקצה הלולב יהיה חתוך.

* אסור שהלולב יהיה יבש.

* על הלולב להיות באורך של לפחות 40 ס"מ.

* עדיף שהלולב יהיה כמה שיותר זקוף.

הדס

* יש צורך בשלושה ענפים של שיח ההדס.

* להדס כשר יש דוגמא של שלישיית עלים היוצאים מנקודה אחת שעל הגבעול. צריך שדוגמא זו של שלישיות העלים תחזור על עצמה לפחות על פני מחצית מאורכו של ההדס.

* כל הדס צריך להיות באורך של לפחות 29 ס"מ.

* אסור שההדס יהיה יבש.

ערבה

* יש צורך בשני ענפי ערבה.

* עדיף שהגבעול יהיה בצבע אדום.

* הגבעול צריך להיות באורך של לפחות 29 ס"מ.

* העלים צריכים להיות מלבניים, לא עגולים.

* מסגרת העלים צריכה להיות חלקה ולא משוננת.

בברכת חג סוכות שמח!

היה ב-הלכות ארבעת המינים.

מה עושים בסוכה?

עבדתם קשה. סחבתם ענפים ועצים כדי לבנות את הסוכה שלכם, טרחתם וקישטתם אותה, וכעת אתם בוודאי שואלים : איך היא רלוונטית לחיינו במאה ה-21?

הסוכה מוזכרת כבר בתורה. כשבני ישראל יצאו ממצרים והתחילו לנדוד במדבר הלוהט, הם לא היו חמושים או מוגנים, הם היו חשופים לפגעי מזג האוויר, לבעלי חיים טורפים ולשאר מזיקים. מכיוון שהיו במסע תמידי, הקב"ה הורה להם לבנות בקתות ארעיות שנקראו "סוכות".

הסוכות שהם בנו בקושי העניקו להם הגנה! למרות זאת, בני ישראל למדו מכך לקח חשוב מאד: הביטחון והבטיחות אינם מגיעים על ידי קירות עבים או על ידי מערכת אזעקות משוכללת, אלא אך ורק דרך אמונה ובטחון בקב"ה.

אנחנו עוזבים את הנוחות ואת ה"בטחון" הקיימים בבתינו, ויוצאים ל"הסתכן" בצריף שברירי וארעי למשך שבוע שלם.

בימינו, אנו למדים את אותו הלקח כאשר אנו בונים סוכה. למשך שבוע שלם אנחנו עוזבים את הנוחות וה"בטחון" הקיימים בבתינו, ויוצאים ל"הסתכן" בצריף שברירי וארעי. למשך שבוע שלם, אנחנו סופגים את הלקח שלמדו אבותינו במדבר. אנחנו אוכלים בסוכה, לומדים בסוכה ואנו אף ישנים בה. הסוכה הופכת ממש לביתנו לפרק זמן מסוים!

להמשך קריאה-מה עושים בסוכה?.