דיני דפנות הסוכה

כיצד מעשה הסוכה? תחילה עושה אדם שלשה או ארבעה דפנות, ואחר כך נותן עליהם סכך מפסולת גורן ויקב וכיוצא בה:
כל הדברים כשרים לדפנות הסוכה ובלבד שיהו יכולים לעמוד בפני רוח מצויה. לפיכך העושה דפנות מיריעות בד או סדינים, צריך לקשור אותם יפה יפה מכל הצדדים ובאמצעיתם כדי שלא תניד אותם הרוח ולא תתלשם ממקום חיבורם. ואפילו אם אין הרוח יכולה לתלשם, כל שעל ידי הרוח הדפנות נדים הולכים ובאים – אינם חשובים דפנות לדעת הרבה מן הפוסקים, אפילו נעשית הסוכה במקום שאין בו רוח כלל:
הרים את הדפנות שלשה טפחים (כ- סנטימטרים) מן הארץ, הסוכה פסולה. שצריכים הדפנות להיות קרובים לארץ. היה הסכך מוגבה מן הדפנות הרבה – כל שיש בדופן שיעור עשרה טפחים מן הקרקע, הסוכה כשרה, וצריך שיהא הסכך כנגד הדפנות, ואם היה רחוק ג' טפחים פסולה:
קבע עמודים בארץ וחברם למעלה במסגרת עץ, ונתן עליה סכך, ואחר כך מלא את החללים שבין עמוד לעמוד ועשה דפנות – הסוכה פסולה לדעת הרבה פוסקים, שאין סוכה כשרה אלא אם עשה דפנות קודם שהניח את הסכך. היתה המסגרת רחבה טפח (כ- סנטימטר, וי"א: ), אף על פי שעדין אינה כשרה לדופן, כבר מותר להניח עליה סכך וימלא את הדפנות אחר כך:
הניח תחילה את הסכך, כיצד הוא עושה כדי להכשיר סוכתו לכל הדעות? לאחר שמלא את הדפנות מנענע את הסכך, כלומר, מרימו מעט ממקומו וחוזר ומניחו על דפנות מלאים, והרי זה כאילו הניחו עתה לאחר שכבר היו לו דפנות, והסוכה כשרה:
מצד הדין אם עשה שני דפנות מלאים סמוכים, ודופן שלישי עשה קצת יותר מטפח – והעמידו בפחות מג' טפחים לאחד הדפנות ועשה שם צורת הפתח – הסוכה כשרה, אלא שמהדרים להקיף את הסוכה בארבעה דפנות מלאים:
לא כל הדברים כשרים לסכך, אלא דברים שהם גידולי קרקע, ונעקרו מן הקרקע, ולא נעשה בהם שימוש, ולא חל עליהם שם כלי לעולם, ואינם ראויים לקבל טומאה ולא היו מעולם ראויים לקבל טומאה, כגון ענפי עצים או קש וכדומה. שכל דבר שהיה פעם ראוי לקבל טומאה אפילו אם עכשו כבר אינו ראוי – אין מסככין בו, כגון קרשים שנוסרו מארגז וכיוצא בזה:
וכן אין מסככין באוכלים (מיני מאכל), ואם סככה באוכלים, פסולה:
כשם שאין מסככין בכל אלו, כך אין מעמידין הסכך עליהם, אלא מעמידו על דבר הכשר לסיכוך. וכן מעמיד על כותל אבנים:
נסרים שרחבים ארבעה טפחים (כ- סנטימטרים) אף על פי שלא נעשתה בהם מלאכה, אין מסככין בהם, כיון שרחבים הם יותר מדי ונראים כתקרת הבית, ואפילו מניחם על צדן הצר, אסור:
העושה סוכתו תחת העץ, וענפיו סוככים עליה, הסוכה פסולה אפילו יש עליה סכך כשר. שאין מסככין בדבר מחובר אל הקרקע, אלא בתלוש מן הקרקע:
אסור לסכך בדבר שריחו רע, ולא בענפים שעליהם רגילים להיות נושרים לפי שהם מזהמין את הסוכה, וחוששין שמא יניחנה ויצא. וכן אין מסככין בכל דבר שמתיבש במהרה, שמא יתמעט הסכך ותהא הסוכה פסולה מפני ש'חמתה מרובה מצלתה':
חבילות של קנים, אם יש בחבילה לפחות עשרים וחמשה קנים, אין מסככין בהן כל זמן שהן קשורות. הניחן לסיכוך כשהן מקושרות והתירן אחר כך – כשרות:
מחצלת של קנים או של קש שעשאה לכתחילה לשם סכך, אף על פי שהיא ראויה גם לשימושים אחרים, כיון שיחדה רק לשם סכך, אינה מקבלת טומאה וכשרה לסכך בה:
וצריך לסכך שיהא הצל בסוכה מרובה מאור השמש. ולא ירבה בסכך יותר מדי, אלא כדי שיהו נראים בלילה הכוכבים הגדולים דרך הסכך. מעט בסכך עד שחמתה מרובה מצלתה – פסולה. הרבה בסכך ואין נראין בו הכוכבים, הסוכה כשרה, ובלבד שאינה מעובה כבית עד שאין הגשם יכול לחדור לתוכה:
סוכה שסככה כהלכה אלא שהעמידה תחת הגג או תחת המרפסת או תחת האילן וענפיו הרבים סוככים עליה, הסוכה פסולה. אין קוראים סוכה אלא לזו שצלה בא רק מחמת סכך כשר, ולא מחמת שום דבר אחר שמעל לסכך:
מתוך ספר התודעה

כיצד מעשה הסוכה? תחילה עושה אדם שלשה או ארבעה דפנות, ואחר כך נותן עליהם סכך מפסולת גורן ויקב וכיוצא בה:
כל הדברים כשרים לדפנות הסוכה ובלבד שיהו יכולים לעמוד בפני רוח מצויה. לפיכך העושה דפנות מיריעות בד או סדינים, צריך לקשור אותם יפה יפה מכל הצדדים ובאמצעיתם כדי שלא תניד אותם הרוח ולא תתלשם ממקום חיבורם. ואפילו אם אין הרוח יכולה לתלשם, כל שעל ידי הרוח הדפנות נדים הולכים ובאים – אינם חשובים דפנות לדעת הרבה מן הפוסקים, אפילו נעשית הסוכה במקום שאין בו רוח כלל:
הרים את הדפנות שלשה טפחים (כ- סנטימטרים) מן הארץ, הסוכה פסולה. שצריכים הדפנות להיות קרובים לארץ. היה הסכך מוגבה מן הדפנות הרבה – כל שיש בדופן שיעור עשרה טפחים מן הקרקע, הסוכה כשרה, וצריך שיהא הסכך כנגד הדפנות, ואם היה רחוק ג' טפחים פסולה:
קבע עמודים בארץ וחברם למעלה במסגרת עץ, ונתן עליה סכך, ואחר כך מלא את החללים שבין עמוד לעמוד ועשה דפנות – הסוכה פסולה לדעת הרבה פוסקים, שאין סוכה כשרה אלא אם עשה דפנות קודם שהניח את הסכך. היתה המסגרת רחבה טפח (כ- סנטימטר, וי"א: ), אף על פי שעדין אינה כשרה לדופן, כבר מותר להניח עליה סכך וימלא את הדפנות אחר כך:
הניח תחילה את הסכך, כיצד הוא עושה כדי להכשיר סוכתו לכל הדעות? לאחר שמלא את הדפנות מנענע את הסכך, כלומר, מרימו מעט ממקומו וחוזר ומניחו על דפנות מלאים, והרי זה כאילו הניחו עתה לאחר שכבר היו לו דפנות, והסוכה כשרה:
מצד הדין אם עשה שני דפנות מלאים סמוכים, ודופן שלישי עשה קצת יותר מטפח – והעמידו בפחות מג' טפחים לאחד הדפנות ועשה שם צורת הפתח – הסוכה כשרה, אלא שמהדרים להקיף את הסוכה בארבעה דפנות מלאים:
לא כל הדברים כשרים לסכך, אלא דברים שהם גידולי קרקע, ונעקרו מן הקרקע, ולא נעשה בהם שימוש, ולא חל עליהם שם כלי לעולם, ואינם ראויים לקבל טומאה ולא היו מעולם ראויים לקבל טומאה, כגון ענפי עצים או קש וכדומה. שכל דבר שהיה פעם ראוי לקבל טומאה אפילו אם עכשו כבר אינו ראוי – אין מסככין בו, כגון קרשים שנוסרו מארגז וכיוצא בזה:
וכן אין מסככין באוכלים (מיני מאכל), ואם סככה באוכלים, פסולה:
כשם שאין מסככין בכל אלו, כך אין מעמידין הסכך עליהם, אלא מעמידו על דבר הכשר לסיכוך. וכן מעמיד על כותל אבנים:
נסרים שרחבים ארבעה טפחים (כ- סנטימטרים) אף על פי שלא נעשתה בהם מלאכה, אין מסככין בהם, כיון שרחבים הם יותר מדי ונראים כתקרת הבית, ואפילו מניחם על צדן הצר, אסור:
העושה סוכתו תחת העץ, וענפיו סוככים עליה, הסוכה פסולה אפילו יש עליה סכך כשר. שאין מסככין בדבר מחובר אל הקרקע, אלא בתלוש מן הקרקע:
אסור לסכך בדבר שריחו רע, ולא בענפים שעליהם רגילים להיות נושרים לפי שהם מזהמין את הסוכה, וחוששין שמא יניחנה ויצא. וכן אין מסככין בכל דבר שמתיבש במהרה, שמא יתמעט הסכך ותהא הסוכה פסולה מפני ש'חמתה מרובה מצלתה':
חבילות של קנים, אם יש בחבילה לפחות עשרים וחמשה קנים, אין מסככין בהן כל זמן שהן קשורות. הניחן לסיכוך כשהן מקושרות והתירן אחר כך – כשרות:
מחצלת של קנים או של קש שעשאה לכתחילה לשם סכך, אף על פי שהיא ראויה גם לשימושים אחרים, כיון שיחדה רק לשם סכך, אינה מקבלת טומאה וכשרה לסכך בה:
וצריך לסכך שיהא הצל בסוכה מרובה מאור השמש. ולא ירבה בסכך יותר מדי, אלא כדי שיהו נראים בלילה הכוכבים הגדולים דרך הסכך. מעט בסכך עד שחמתה מרובה מצלתה – פסולה. הרבה בסכך ואין נראין בו הכוכבים, הסוכה כשרה, ובלבד שאינה מעובה כבית עד שאין הגשם יכול לחדור לתוכה:
סוכה שסככה כהלכה אלא שהעמידה תחת הגג או תחת המרפסת או תחת האילן וענפיו הרבים סוככים עליה, הסוכה פסולה. אין קוראים סוכה אלא לזו שצלה בא רק מחמת סכך כשר, ולא מחמת שום דבר אחר שמעל לסכך:
מתוך ספר התודעה

Incoming search terms:

כתוב/כתבי תגובה