שיעור הסוכה שיהא גבוה מקרקעיתה ועד הסכך, לא יותר מעשרים אמה ( . מטרים) ולא פחות מעשרה טפחים ( סנטימטר, וי"א מטר). היתה סוכתו גבוהה מעשרים אמה או נמוכה מעשרה טפחים – פסולה:
אורך הסוכה שבעה טפחים, וכן רחבה שבעה טפחים, פחות מזה הסוכה פסולה. היתה רחבה פחות משבעה טפחים אפילו ארוכה הרבה פסולה, עד שיהיו לפחות שבעה טפחים באורך ולפחות שבעה טפחים ברוחב:
הרי שאמרנו שיש שיעור בגובה הסוכה למעלה ולמטה, עשרים אמה למעלה ועשרה טפחים למטה, ואולם באורך הסוכה וברחבה, יש שיעור רק למטה, כלומר, שבעה טפחים לפחות, ואין שיעור למעלה, ואם עשה סוכתו אפילו מאה אמות או יותר כשרה, ובלבד שיסככנה כהלכה. כך אמרו חכמים:
'ראויים כל ישראל שישבו בסוכה אחת' ולעתיד לבוא יעשה הקדוש ברוך הוא סוכה מעורו של לויתן וישבו בה כל הצדיקים ששמרו מצוה זו בעולם הזה:
סוכה שלא נעשית לשם מצות החג כשרה, ובלבד שנעשית על ידי אדם לצל. ואם עשאה קודם שלשים יום לפני החג שלא לשם החג, טוב וראוי שיחדש בה דבר בסכך עכשו, לשם מצוה:
יוצאים בסוכה שאולה. ולכן מי שלא עשה סוכה יכול לצאת ידי חובתו בסוכתו של חברו. אבל אין יוצאים בסוכה גזולה. ולכן אין להעמיד סוכה ברשות הרבים במקום שמצויים בו עוברים ושבים, לפי שזה כגוזל את הקרקע השיכת לכל אנשי העיר והמדינה:
אין לעשות דפנות הסוכה מיריעות שעטנז. עצי הסוכה בין הסכך ובין הדפנות אסורים בהנאה כל שמונת ימי החג. ולכן אסור ליטול מהם קיסם לחצוץ שניו:
מתוך ספר התודעה