ב סוכה שאין לה שלוש דפנות, פסולה. היו לה שתי דפנות גמורות זה בצד זה כמין גם–עושה דופן שיש ברוחבו יתר על טפח, ומעמידו בפחות משלושה סמוך לאחד משתי הדפנות, ודייו; וצריך לעשות לה צורת פתח, מפני שאין לה שלוש דפנות גמורות. וכבר ביארנו בהלכות שבת, שצורת פתח האמורה בכל מקום, אפילו קנה מכאן וקנה מכאן, וקנה על גביהן אף על פי שאינו מגיע להן.
משנה תורה – ספר זמנים – הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ד
א שיעור הסוכה–גובהה–אין פחות מעשרה טפחים, ולא יתר על עשרים אמה; ורוחבה–אין פחות משבעה טפחים על שבעה טפחים, ויש לו להוסיף ברוחבה אפילו כמה מילין. הייתה פחותה מעשרה, או משבעה על שבעה, או גבוהה על עשרים אמה כל שהוא–הרי זו פסולה.
מה עושים בחג הסוכות – סוכות ושמחת תורה
חג הסוכות הוא אחד מ'שלושת הרגלים', החגים המוזכרים בתנ"ך בהם בני-ישראל היו עולים לרגל בירושלים. הוא נמשך שבעה ימים, מי"ד בתשרי בערב ועד לצאת הכוכבים של כ"א בתשרי.
בחג הסוכות שלוש מצוות מיוחדות: ישיבה בסוכה, נטילת ארבעה מינים ושמחת החג.
כיצד נוטלים לולב: מדריך מצוייר – סוכות ושמחת תורה
יש לעמוד עם הפנים למזרח. אחזו את הלולב ביד ימין ואמרו את הברכה "על נטילת לולב". אחזו את האתרוג בצד שמאל. ביום הראשון של חג הסוכות (או בפעם הראשונה שמברכים על הלולב במשך החג) יש לומר את הברכה "שהחיינו". לאחר-מכן מנענעים את הלולב והאתרוג 3 פעמים לכל רוח.
להמשך קריאהכיצד נוטלים לולב: מדריך מצוייר – סוכות ושמחת תורה
כיצד בונים סוכה – סוכות ושמחת תורה
סוכה היא מבנה עראי המכוסה בענפים הקרויים סכך.
במשך ארבעים שנה, כשאבותינו חצו את מדבר סיני לפני כניסתם לארץ הקודש, היו ענני כבוד מקיפים ומרחפים מעליהם, מגנים עליהם מן הסכנות ומתלאות המדבר. מאז ועד היום, אנו זוכרים את חסדו של הקב"ה ופעם בשנה אנו עוברים להתגורר ולאכול בסוכה במשך כל חג הסוכות (מט"ו בתשרי עד כ"א בתשרי (בחו"ל גם כ"ב בתשרי).
הלכות סוכה מספר קיצור שולחן ערוך סימן קלד
סִימָן קלד – הִלְכוֹת סֻכָּה
סעיף א
מצוה לבנות הסכה מיד ביום שלאחר יום-הכפורים, ואפלו הוא ערב שבת, דמצוה הבאה לידו אל יחמיצנה. ויבחר מקום נקי להעמידה שם. ומצוה על כל אדם שיעסק בעצמו בעשית הסכה ובהנחת הסכך. ואע"פ שהוא אדם נכבד, זה כבודו, שעוסק בעצמו במצוה. ומן הראוי היה לברך שהחינו על עשית
ארבעת המינים – סמליות של עם ישראל
חג הסוכות מכריז על בואו בשדות עמוסי תבואה. היהודי אוסף אל ביתו, את התבואה אשר טיפח בעשר אצבעותיו במשך כל ימות החמה. גאות הלב גואה, התבונה היא "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"… הגב הכפוף נמתח באחת והוא מתחיל ללכת בקומה זקופה. הוא כבר מחשיב את עצמו. וככל שאוצרותיו גדלים, כן גדלה אנוכיותו.
ארבעת המינים – כסמל רוחני- מצוות חג הסוכות
כשם שארבעת המינים מהווים מבחינת קיום המצווה יחידה אחת, ולא ניתן לקיים את המצוה ללא אחד מהם, כך גם כל השכבות המרכיבות את עם ישראל וכל סוגי האנשים המצויים בו משלימים האחד את רעהו. מצוות ארבעת המינים מרמזת לארבע שכבות הציבור שמהן מורכב עם ישראל. כולם יחד נושאים בעול שליחותו האלקית.
סוכות – חג האסיף
התורה מציינת את המאפיין החקלאי של כל חג וחג, כדי לעוררנו לבחון את ההקבלה שבין החגים לבין עונותיהם החקלאיות: "את חג המצות תשמור… למועד חודש האביב… וחג הקציר ביכורי מעשיך, אשר תזרע בשדה, וחג האסיף בצאת השנה, באספך את מעשיך מן השדה" (שמות כ"ז, ט"ו).