אין לך מעוטר ומשופע במצוות ובקרבנות כחג הזה: סוכה, ארבעה מינים של לולב שהן מצוות מן התורה; ניסוך המים שהוא הלכה למשה מסיני; ערבה בהושענא רבה שהוא מנהג הנביאים; ותוספת ציווי על שמחה שגם הוא מן התורה, ככתוב (דברים טז):
ושמחת בחגך… והיית אך שמח, וכן נאמר לענין מצות הלולב (ויקרא כג): ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים, לפיכך אנו קורין אותו בתפילה: 'זמן שמחתנו':
כך אמרו חכמים: 'שבע שמחות את פניך, נעמות בימינך נצח (תהלים טז) – אל תהי קורא כן, אלא 'שבע שמחות', אלו שבע מצוות שבחג, ואלו הן: ד' מינים שבלולב, וסוכה, חגיגה (קרבן חגיגה), ושמחה (קרבן שלמים לשמחה):
מהו נעמות בימינך נצח? אמר ר' אבין: משל לשנים שנכנסו אצל הדין, ואין אנו יודעין מי נצח, אלא מי שנושא שרביט בידו (בצאתו מלפני הדיין) אנו יודעים שהוא המנצח. כך ישראל ואומות העולם באין ומקטרגין לפני הקדוש ברוך הוא בראש השנה ואין אנו יודעים מי נצח, אלא במה שישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן, אנו יודעים שישראל הם המנצחים':
ומה הוא ניצוחם של ישראל? שיצאו זכאים בדין ונמחלו להם עוונותיהם מכל השנה, והרי הם בנים למקום וחביבים עליו כבתחילה; נושאים את שרביט המלך, עושים מצוותיו ושמחים בכל גזרותיו; יושבים בסוכה, לוקחים ארבעה מינים, מנסכים מים על גבי המזבח כמצותו, ושואבים מים בששון, ונוטלים ערבה בהושענא רבה, ומביאים קרבנות, ומקריבים עולות לרצות את קונם ולכפר על עצמם ועל כל העולם כולו. גומרים שבעת ימי החג – אינם רצים לבתיהם אלא נעצרים לפני מלכם וחוגגים לפניו יום שמיני ושמחים בו ובתורתו אשר בחר בהם מכל עם ונתן להם תורתו: